"תגיד לי אם אני יכול לעשות משהו." זו אמירה נחמדה, אבל לרוב לא עוזרת. אנשים שחולים או שמטפלים בחולה לרוב כל כך עמוסים שהם לא מצליחים לחשוב מה לבקש. ולכן: הצע דבר ספציפי, אל תשים עליהם את הנטל של ביקוש.
מה שבאמת עוזר:
אוכל: הכנת ארוחה ספציפית ושאלה מתי מתאים להביא. שמירה על העדפות ואלרגיות.
הסעה: הצעה קונקרטית להסיע לתורים ספציפיים. שאל מה התחנות והמועדים.
ניהול הבית: כביסה, שואב, ניקוי כלים, קניות – כל אלה הם מתנות אמיתיות.
טיפול בילדים: איסוף מבית ספר, שמירה בשעות שמשפחה בבית חולים.
נוכחות: לשבת לצד המתמודד שעה-שעתיים, לצפות בסרט ביחד.
מה שפחות עוזר: ביקורים ארוכים שמותירים את החולה מרוקן. הצפת הוואטסאפ בשאלות. ציפייה לתגמול רגשי על עזרה.
ועוד עצה: המשך להציע גם אחרי כמה חודשים. הגל הראשון של תמיכה לרוב נרגע מהר. אבל הסרטן לא.