יש אמונה שגויה שמי שחולה בסרטן צריך להיות עצוב כל הזמן. ואם הוא מוצא שמחה – ברגע מסוים, בבדיחה, בסרט מצחיק – זה אומר שהוא לא לוקח את המחלה ברצינות. זה לא נכון. לגמרי לא נכון.
שמחה בתוך סבל לא אומרת שאתה מכחיש. היא אומרת שאתה אנושי. היא אומרת שהחיים שלך גדולים יותר מהמחלה שלך, גם אם המחלה תופסת חלק גדול מהם עכשיו. תן לעצמך לצחוק. תן לעצמך להנות מדבר שהנאה ממנו. זה לא בגידה בכאב – זה הישרדות.
חפש את הרגעים הקטנים ביום. שמש דרך חלון. שיחה שגרמה לך לחייך. כוס תה שהיה בדיוק כמו שרצית. ארוחה שהייתה טעימה. ספר שסחף אותך. אלה לא טריוויאליים – אלה עוגני החיים בזמן שהכל נראה כבד.
הרשה לאנשים הקרובים לך להכניס שמחה לחייך. לפעמים קרוב שמביא משחק, מציע לצפות בסרט ביחד, או מוציא אותך להסתובב לכמה דקות – אלה מעשים שאומרים "יש עוד בחיים מעבר לסרטן". קבל אותם.
אל תרגיש אשם ברגעי שמחה. אין פה בגידה. אין פה אי-ראוי. אתה אדם שעובר ניסיון קשה, ואתה ראוי לכל רגע של אור שאפשר.
שמחה קטנה לא פותרת שום דבר. היא לא מרפאת. אבל היא מזינה את הנשמה ברגע שבו היא הכי צריכה תזונה.